לכל זמן  ועת לכל חפץ תחת השמיים (קוהלת, פרק ג', פסוק 1).

איך המשפט הזה קשור לקהילת המטפלים ולחוק הפסיכותרפיה?

לפני שנים רבות, כשהרפואה המשלימה הגיעה לישראל, היא קראה לעצמה רפואה אלטרנטיבית.  במקביל, רופאים קונבציונאליים רבים נלחמו בה, טענו שהכל שרלטנות ואחיזת עיניים, והתנגדו בכל תוקף לכל דיון.
עם השנים, העמדות בשני הצדדים התרככו. רופאים קונבנציונאליים חיים בשלום עם מרפאות רפואה משלימה בתוך הקופות, ואפילו מפנים אליהן, והמטפלים ברפואה המשלימה חיים בשלום לצד הרפואה השגורה.

העולם הזה עדיין לא השלים מעגל - אין שיתוף פעולה זורם ומלא, מטפלים רבים פוסלים את הרפואה השגורה, ורופאים רבים עדיין סבורים שהכל שרלטנות. עדיין, האמון לא תמיד שורר, ויש מקום נרחב לשיפור. יחד עם זאת, ההתקדמות מרשימה, ומשרתת היטב את כל הצדדים, ובעיקר את המטרה שלשמה נתכנסנו כולנו: רווחת המטופלים.

בעולם הטיפול הנפשי-רגשי, אליו אני משתייכת, ההתקדמות הזו טרם התרחשה. אני כותבת את זה בצער רב, בכאב לב. 

חוק הפסיכותרפיה תקוע בשלב הניסוח כבר קרוב ל 20 שנים. זה חוק שמיועד לקבוע מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה - טיפול נפשי. הוא תקוע משום ש: פסיכולוגים דינמיים מתנגדים להכנסתם של פסיכולוגים שאינם דינמיים; אלה מתנגדים להכנסתם של עובדים סוציאליים; אלה מתנגדים להכנסתם של יועצים חינוכיים; והרשימה ארוכה, בתוך תחומי הטיפול הקונבנציונאליים. זה, עוד לפני שכתבתי מלה אחת על ההתנגדות להכנסת טיפולים / ייעוצים משלימים: אימון, NLP, ועוד ועוד (סליחה מקרב לב לכל מי שמקצועו לא נכנס פה, מפאת קוצר היריעה  או הידיעה).

אווירת הקרב הזו קיימת גם מצד המטפלים המשלימים. לא אחת ולא שתיים שמעתי עמיתים טוענים שהפסיכולוגיה הדינמית (למשל) פשטה את הרגל, ומרגע שיש ייעוץ קצר מועד / NLP / אימון ושאר תחומים חשובים, אין בה עוד צורך. באותה נשימה, אגב, הם טוענים שרק מפאת צרות עין ואופקים מתנגדים פסיכולוגים רבים לשיטת הטיפול שלהם. על כך נאמר: כל הפוסל - במומו פוסל. אין כל הבדל בין פסילה מוחלטת של תחום אחד, לבין פסילה מוחלטת של תחום אחר. האווירה הזו היא הרת אסון, משום שבמקום לשלב ידיים ולעבוד ביחד לטובת המטופלים שלנו (כפי שקורה בתוך כל קהילה בנפרד!), אנחנו עסוקים במלחמה זה בזה. המטופלים, מפסידים את יתרונות השילוב; המטפלים מפסידים ידע, שיתוף פעולה, כלים חדשים והפניות טובות. lose-lose situation קלאסי.

כשנפנים את אמירתו של קוהלת, נוכל לעבוד בשיתוף פעולה. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים: לכל אדם, בנקודת זמן שונה, מתאים טיפול אחר. לא רק שונות בין אנשים, גם שונות אצל אדם פרטי בנקודות זמן שונות. עיקר העיקרים הוא הקשר בין מטפל למטופל: קשר של  אמון, קבלה וכימיה טובה.

אני חולמת על היום שבו נחיה בהרמוניה - וגר פסיכולוג עם NLPסט, ומאמן עם עו"ס ירבוץ...

מחכה לקרוא דעות, מחשבות, הגיגים ורעיונות...