כֵנות

כנות היא דבר חשוב.

כנות בהחלט יכולה ליצר כנות נוספת, לקרב בין אנשים.

אבל האם ת-מ-י-ד נכון להיות כנים?

לפעמים כנות עלולה להתסיס, לגעת במקום פצוע וייתכן שלפחות אחד מהנוגעים בדבר לא יכול לעמוד בהמשך בירור – תעלה התסיסה, יעלה הכאב והוא יתכנס אל תוך כאבו ויתחיל לטפח כעס מתוך אותו כאב.

ואז – מה הועילה כאן הכנות?

"תשמעי", היא אומרת לי, "אני רוצה להגיד לו ש..."

עיצרי, אני אומרת לה. מה תתרום כאן הכנות?

"מה זאת אומרת?!" היא משיבה. "הרי אנחנו מדברים על כנות! ככה הוא ידע בדיוק מה הולך!"

ובכל זאת – אני עוצרת בעדה ושמחה שלא עפה על הענין בלי לעצור אצלי ולבדוק אם לזה התכוונו כאשר דיברנו על כנות – ובכל זאת, מה יצא מזה? מה יצא לך, מה יצא לו? מה את רוצה לקבל כאן בשם הכנות? האם באמת הכנות היא המוקד או משהו אחר?

"טוב, תראי – זה מלחיץ אותי ואני רוצה שהוא ידע"

ואחרי שתגידי – לא תהיי לחוצה?

"אוף, זה בכלל לא יסיר ממני את הלחץ"

והוא – מה יקרה לו כשידע את הדבר וגם ידע שאת לחוצה?

"טוב, עכשיו גם הוא יילחץ ועוד יותר ממני, כי זה ממש חשוב לו, הענין הזה, אז הוא גם יכעס"

וזהו? מעכשיו תהיו לחוצים יחד והכל יסתדר?

"אוי, אני רואה עכשיו לאן זה מוביל. רציתי לרגע אחד לזרוק ממני והלאה את תחושת הלחץ, אני מבינה שזה בכלל לא יעזור לי ורק אני מוסיפה עכשיו פגיעה בו, ביקר לי. אז מה עושים???"

בואי נבדוק יחד – כשתדעי מה את רוצה להשיג, יהיה לך קל יותר למצוא פתרון וגם להפחית את הלחץ מעל עצמך. אז מה יש לנו כאן? את יודעת משהו וזה מלחיץ אותך. מה את רוצה שיהיה?

"אה, עכשיו אני מבינה. אני צריכה לטפל בזה ו... וואוו! עכשיו אני מבינה עוד משהו! הלחץ שלי הוא משני דברים! גם מהענין הזה, שסיפרתי לך וגם מזה שהוא יילחץ. אז לפחות חצי מזה אני יכולה להוריד בזה שבכלל לא אספר לו! תשמעי, הכנות הזו מתעתעת. לפעמים היא יכולה להרוס המון והיא בכלל לא נחוצה במקום הזה!"

סגרנו את הסיפור בכך, שכשנדמה שהכנות מתדפקת על הדלת, צריך לבדוק אם זה לא איזה שֵד בתחפושת – אולי אפילו ההוא מ'הפזיזות היא מהשטן' 😊