בעיר קטנה חי איש עני עם ביתו היחידה. יום אחד גילה שביתו הוציאה סכום כסף רב על גליל נייר מוזהב ויקר וכעס עוד יותר כשגילה שהיא השתמשה בשביל לעטוף תיבת עץ. למחרת הביאה הבת את התיבה העטופה מתנת יומהולדת לאביה. האב פתח את המתנה, פתח את התיבה ברגשי חרטה שכעס על ביתו, אך נדהם לגלות שהתיבה ריקה. הוא נזף בביתו בחומרה ואמר לה: אינך יודעת ביתי היקרה שיש להכניס מתנה לתוך התיבה?" הילדה בדמעות בעינייה ענתה לאביה כי יש מתנה בתוך התיבה "מילאתי את התיבה בנשיקות מתוקות במיוחד בשבילך". שוב מחל האב על כעסו וביקש מביתו שתסלח לו. הבת גדלה ועברה לארץ אחרת וכל פעם שהאיש הרגיש עצוב ומלא געגועים הוא פתח את התיבה שהייתה מונחת ליד מיטתו, הוציא נשיקה דמיונית שאותה הכניסה ביתו שאהבה אותו וחייך חיוך גדול. וגם ברגעים שמחים ומאושרים הוא זכר תמיד לפתוח את התיבה ולמלא את ליבו באהבה גדולה.

--------------------------------------------------------

נקודה למחשבה

לכל אחד ואחת מאיתנו יש תיבה כזו. תיבת זהב המלאה באהבה מהסובבים אותנו, מההורים, בני/בנות זוג, אחים, חברים, מכרים שפגשנו או לא פגשנו ומילדינו. זה גם יכול להיות מאנשים שכבר לא בחיים, או אנשים מהעבר הרחוק. אין בעולם נכס יקר יותר. במיוחד בימי הולדת וברגעים משמעותיים בחיים התיבת זהב מתמלאה ומזכירה לנו מה זו אהבה, איך לעוף גם כשהכנפים לפעמים לא זוכרות.
העריכו את הסובבים אתכם שום דבר אינו מובן מאיליו, התרגשו מהחוויות שתפו חלומות והמשיכו לעוף קדימה.
(כן, זה פוסט בהשראת יום הולדת!)

שבת שלום וסופשבוע נפלא עם המון רגעי קסם ואהבה