יום אחד ישבה בנחת קבוצה של תלמידים יחד עם מוריהם. כשצייד עבר לידם הוא היה מופתע לראות את המורה המפורסם יושב רגוע מבלי לעשות כלום ואמר לו, שלדעתו זה בזבוז יקר של זמן. ענה לו המורה "תוציא את הקשת שלך, מתח אותה ותירה חץ". הצייד ירה חץ. "מתח את הקשת שלך ותירה חץ נוסף", אמר המורה והצייד שוב עשה את שביקש. כך פעם ועוד פעם שוב ושוב. לבסוף פנה הצייד למורה ואמר לו "אם אמשיך למתוח את הקשת שלי בקצב הזה, היא תישבר". ענה המורה: "ככה זה עם כולנו, אם אנחנו דוחפים את עצמינו מעבר למידה, ייכאב לנו וגם אנחנו נישבר. לעיתים, הדבר הנכון, זה לקחת עצירה- לעצמך ולהירגע מהמאמץ".
====================================

נקודה למחשבה                        
עיצרו רגע, הרפו מכל עבודה והסתכלו סביבכם. העצירה היא כלי ליצירת בהירות, הטענת מצברים, רוגע, הסתכלות רעננה, חשיבה יצירתית, שקט ואינסוף דברים שרק תדעו אם תנסו. אנשים מטיילים, מגיעים לפסגות, הרים, יעדים וחלומות, עושים וי ומדלגים לפעמים על עצמם מבלי לעצור, להשתאות ולהינות ממה שהשיגו. זו מעין הפוגה והוקרה על העשייה שלכם עם עצמכם. הקשיבו לאיתותי הגוף, עיצרו לפני שייכאב מהעומס, זיכרו מה חשוב לכם, סילחו על מה שמעכב, עיכב, הפחיד או פגע בכם. התחזקו, לימדו, שחררו, תיהנו מהנוף, הטעינו את עצמכם והמשיכו הלאה. זיכרו, לעצום את העיניים שלכם- כדי לראות!
(ותודה לכל האנשים היקרים שהזכירו לי השבוע... כמה חשוב והכרחי גם לעצור!)

שבת של רוגע ושקט. שבת שלום