אתם חושבים שאתם זן נדיר: יודעים אנגלית אבל לא מסוגלים לדבר אנגלית.

קיבלתם 'פטור' מאנגלית באוניברסיטה אבל לא יכולים להוציא משפט מהפה בלי שתהיה בו שגיאה- אז אתם מעדיפים לשתוק.

אני כבר 12 שנים בביזנס של ללמד מבוגרים לדבר אנגלית, אז תרשו לי קודם כל להרגיע אתכם: אחוז גדול מאוד (מאוד) מבוגרי מערכת החינוך אינו מסוגל לדבר אנגלית. ואלה שמסוגלים לדבר, הדקדוק שלהם בשיחה טעון שיפור.

לא מאמינים? תעשו ניסוי: בפעם הבאה שתפגשו ישראלי שמדבר אנגלית טובה, תשאלו אותו (אותה) היכן למדו לדבר אנגלית. אני חותמת לכם שהתשובה לא תהיה: בבית הספר. ישראלי שמדבר אנגלית טובה קלט את זה בבית, מהשכנים/דודים מטיולים לחו"ל, מהטלויזיה, משירים, ממורה פרטי, לא מבית הספר. ובמקרה הנדיר שזה כן בית הספר, מיד יוסיף שהיתה לו/לה מורה מיוחדת, שהקפידה שידברו רק אנגלית בכתה. ובאמת, כמה מכם דיברו אנגלית בכתה?

מערכת החינוך בישראל מלמדת אנגלית כמקצוע ולא כשפה. בחינת הבגרות בנויה ברובה מהבנת הנקרא ומחיבורים, מעט הבנת הנשמע, והכי פחות: דיבור. חלק הדיבור בבגרות הוא 10% מהציון (רק ב-4 ו-5 יחידות בגרות) ועובדים על זה שבועיים. אנחנו יוצאים ממערכת החינוך אחרי שמונה שנות לימוד אנגלית (לכל הפחות), חושבים שאנחנו אמורים לדעת לדבר אנגלית, וכשאנחנו לא מצליחים, אנחנו חושבים שמשהו לא בסדר אצלנו אבל בעצם, אף פעם לא לימדו אותנו לדבר.

החוויה הראשונית שלנו מאנגלית היא של שינון מלים, הכתבות, בחנים, חוקי דקדוק וכיוצא בזה חוויות מאוד לא נעימות. כלומר- פחד. נוסיף על זה את תחושת הכישלון, ואתם מתפלאים שנוצרים אצלכם חסמים?

בואו לא נשים את כל האשם על מערכת החינוך. לפני שאני עוברת הלאה אני רוצה לפרגן קצת למערכת. לימדתי גם בתיכונים בחו"ל ואני יכולה בוודאות להגיד שהרמה של הבגרות פה היא גבוהה מאוד ומכינה את הבוגרים למבחני הכניסה לאוניברסיטאות בינלאומיות, שגם בהם יש הבנת הנקרא, חיבור והבנת הנשמע. כלומר, מי שמשקיע ולומד אנגלית בבי"ס, מוכן לשלב הבא: אוניברסיטה. אבל לחיים- זה סיפור אחר.

אז יוצאים לחיים. ובישראל יש הרבה אנשים שיודעים אנגלית, או חושבים שהם יודעים אנגלית. ולישראלים מאוד אכפת אחד מהשני ולכן כשהם שומעים שחברם לנשק עושה טעות באנגלית, הם ממהרים לתקן. גבירותי ורבותי, התלמידים שלי מתקנים אחד את השני אפילו כשאני בנמצא. האם זה מוכר לכם? עכשיו, האם הייתם מעזים לפתוח את הפה אם אתם יודעים שיתקנו כל טעות שלכם? אני- לא.

כשביקרתי בלונדון לפני שנה שוחחתי עם נהג מונית מהגר מאלג'יר (נהגי מוניות בלונדון הם כולם מהגרים) הוא שמע שאני מורה לאנגלית וסיפר שלקח לו שנים עד שהבין שהוא צריך ללכת ללמוד לדבר אנגלית כמו שצריך. הוא אמר לאשתו שהוא לא צריך, שהוא מדבר אנגלית נהדר. כל פעם שהוא מספר לנוסעים שהוא באנגליה כך וכך שנים היו אומרים לו " באמת? האנגלית שלך מצויינת!" והוא האמין להם. זוהי התוצאה כשכולם מנומסים ורק חושבים על משהו נחמד להגיד אחד לשני.

אז אתם חושבים שאם תשננו עוד כמה חוקי דקדוק ואם יתקנו אתכם כל הזמן אתם תדברו אנגלית בלי שגיאות. אבל בגלל שלא עשיתם את זה מספיק טוב, יותר כדאי שלא תפתחו את הפה.

אתם לא לבד.

ויש על מה לדבר. פשוט לדבר.

ואם זה לא הולך לכם לבד, אז בקבוצה. 

תבדקו את הקבוצות שלי!  https://www.facebook.com/Nofar.english/app/435436376498923/​

המשך יבוא.